חובות בני תביעה

חובות בני תביעה בהליך פשיטת רגל

מאת: עו"ד יניב מזרחי

מבוא

לא פעם מגיעים למשרדנו לקוחות שבכוונתם להגיש בקשה למתן צו כינוס לנכסיהם והכזרתם פושטי רגל, בשאלה מהותית (שממילא הינה בעלת השלכה ישירה על עצם השאלה האם לפנות לבית המשפט בבקשת פש"ר אם לאו) - מהם אותם חובות ברי תביעה מהם הם עתידים להיות מופטרים, אם וכאשר יוכרזו?

כזכור, סעיף 69 (א) לפקודה קובע, כי "צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת-רגל".

ועולה השאלה, מהם אותם חובות בני תביעה מהם יופטר חייב בהליך פש"ר. המדובר בסוגייה בעלת השלכות כבדות משקל על החייב (ולעיתים גם על הנושה).

כך למשל, חייב שצבר חובות בסך 1,000,000 ש"ח למספר נושים, מהם 200,000 ש"ח בלבד הם חובות בני תביעה, לא יופטר ממרבית החובות שצבר (אם וכאשר יופטר) ועלול למצוא עצמו, למעשה, במצב דומה מאוד לזה שהיה בו בטרם נכנס להליך הפש"ר ואולי מוטב היה לו, לולא עשה כן.

במאמר זה, נבחן אם כן, סוגייה זו כפי שעולה מפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה"), תקנותיה וההלכה הפסוקה בנושא.

חובות בני תביעה והחריגים להם

סעיף 1 לפקודה מגדיר חוב בר תביעה, כדלקמן:

כל חוב או חבות שניתן לפי פקודה זו לתבעם בפשיטת רגל;

סעיף 71 (א) לפקודה מגדיר מהם חובות בני תביעה ולפיו:

חוב וחבות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת-רגל...

סעיף 72 לפקודה, מעגן את החריגים לאמור בסעיף 71, כדלקמן:

על אף האמור בסעיף 71 -

(1)   תביעות לדמי נזק בלתי קצובים שאינן נובעות מחוזה או מהבטחה, ודרישת מזונות המגיעים על פי פסק דין וזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, אינן בנות תביעה בפשיטת רגל;

(2)   אדם שידע על מעשה שאפשר היה להשתמש בו להגשת בקשת פשיטת רגל נגד החייב ביום שהוגשה הבקשה שעל פיה הוכרז פושט רגל, לא יוכל לתבוע מכוח צו הכינוס כל חוב או חבות שחלו על החייב לאחר היום שבו נודע לו המעשה.

במילים פשוטות, חובות בני תביעה הינם חובות, בין אם התגבשו ובין אם לאו, החלים על החייב נכון ליום מתן צו הכינוס, בכפוף לחריגים שיובאו בהמשך.

כך למשל, התחייבות חוזית שמועד קיומה חלף או עתידי הינה חוב בר תביעה בהליך פש"ר. באופן דומה קנס שהוטל על חייב בשל ביצוע עבירה פלילית, מהווה חוב בר תביעה בהליך פש"ר.

בעניין זה ראה: עא 92/76 יהושע בן-ציון נ' מדינת ישראל , לא (1) 164; עא 8492/09 קארולין גזאוי נ' בנק מסד בע"מ - סניף ירושלים (2010).

ואולם, כפי שעולה מהסייגים בסעיף 72 לפקודה, ישנם מקרים בהם, חוב שיצר חייב בהליך פש"ר אינו בר תביעה ומשום כך לא יופטר ממנו לכשינתן לו צו הפטר.

בין החריגים הללו, תופס מקום של כבוד חוב שנוצר בשל מזונות.  

פסק הדין המנחה בעניין גביית מזונות מחייב בהליך פשיטת רגל נקבע בע"א 357/79, המוסד לביטוח לאומי נ' כונס הנכסים הרשמי, תל אביב, פ"ד לה (1) 393, שקובע בעניין פסיקת חוב מזונות במסגרת הליכי פשיטת רגל כדלקמן:

 "מזונות המגיעים על-פי פסק דין ואשר זמן פירעונם חל אחרי מתן הצו לקבלת נכסים אינם בני-הוכחה בפשיטת הרגל. כך נקבע בחוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל (מס' 6), התשל"ו - 1976, אשר בא לשנות מהלכתו של בית משפט זה בע"א 71/152 (1) עם סתימת מסלול ההוכחה במסגרת פשיטת הרגל, פתח המחוקק מסלול חדש לאדם שמגיעים לו מפושט הרגל כספים על-פי פסק - דין למזונות שזמן פירעונם חל אחרי מתן הצו לקבלת נכסים. מסלול זה נקבע בסעיף 55א לפקודה (סעיף 128 דהיום), שנוסף בתיקון הנזכר, הקובע לאמור...".

התייחסות לסוגיית חוב מזונות בהליך פש"ר ראה מאמר נפרד, אולם ככלל יצויין כי חוב מזונות שנוצר עובר למתן צו הכינוס (חובות עבר) הינם חובות ברי תביעה (שאף נהנים מדין קדימה) ואילו, חוב מזונות, על פי פסק דין, שנוצר לאחר מתן צו הכינוס (חובות שטרם השתכללו וזמן פירעונם בעתיד), אינם ברי תביעה ואלו יוסדרו באמצעות המנגנון המוסדר בסעיף 128 לפקודה.

חריג נוסף ממסכת חובות ברי התביעה נוגע לחוב שנוצר בשל תביעה לדמי נזק בלתי קצוב שאינה נובעת מחוזה או הבטחה.

בעניין בשא (נצ') 1838/06 ועד הבית ברח' יהודה 8 ו 64 בעלי דירות בבית נ' נ.ח.ל.פ חברה לבניין ופיתוח בע"מ (2006) (פורסם ב"נבו", ניתן ביום 26.9.2006) התייחס כב' השופט ארבל לרציונל שבבסיס החרגת סוג זה של חובות ממסכת חובות ברי התביעה, בציינו:

"הרציונל להחרגת תביעות לדמי נזק בלתי קצובים, כמו גם קטגוריות החוב האחרות, אשר הוחרגו מגדר חובות ברי תביעה הינו כי בתביעות מסוג זה, יש להכריע הן בשאלת האחריות והן בשאלת גובה הפיצוי. הכרעה מעין זו, עלולה להיות סבוכה ומצריכה שמיעת ראיות, העזרות בחוות דעת של מומחים, והכרעה בפלוגתאות סבוכות, בין שבעובדה, בין שבמומחיות ובין שבמשפט. בידי המפרק לא מצויים הכלים המתאימים להכרעות מעין אלה. על כן, נקבע כי מקום בו עסקינן בתביעה נזיקית בה לא התגבש עדיין החוב הנתבע לסכום קצוב, באמצעות חוזה או באמצעות פסק דין, (ר' צפורה כהן, פירוק חברות, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין תש"ס-2000, עמ' 266), הרי שאין מדובר ב"חוב בר תביעה".

אכן, הקושי שבקבלת חוב שטרם הוכח כדבעי וממילא טרם גובש ונפסק סכום החוב ל"סכום פסוק", ברור. משעסקינן בעניין מורכב מאוד הדורש בירור עובדתי ומשפטי, המחוקק וההלכה הפסוקה קבעו כי לא ניתן להכיר בתביעות מסוג זה כתביעות ברי הוכחה, שכזכור דינן להתברר בפני הנאמן, שממילא מוגבל בהיקף החקירה והדרישה שבאפשרותו לנהל בבחינת כל אחת מתביעות החוב שהוגשו נגד החייב.

כהערת אגב יצויין כי חוב בגין תביעת נזיקין, כשלעצמו, יכול להתברר בהליך פש"ר, כפי שעולה במפורש מסעיף 21 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח - 1968:

על אף האמור בפקודת פשיטת רגל, 1936, יכול פושט רגל להיות תובע ונתבע על עוולה, אך לא תוגש תובענה על עוולה לזכותם של נכסי פושט רגל או לחובתם; ואולם -

(1)   הזכות לתבוע על עוולה שגרמה נזק ממון לנכסי פושט רגל תעבור לידי הנאמן או תמומש בידיו;

(2)   פסק דין על עוולה שניתן לחובתו של פושט רגל לפני מתן צו כינוס נכסים יהא ניתן להוכחה בפשיטת רגל;

(3)   סעיף זה כפוף להוראות סעיף 19.

ראה גם: פשר (נצ') 317/06 גרנוב שלמה נ' עודד יצחק (פורסם ב"נבו", ניתן ביום 8.1.2008).

סיכום

על חייבים בהליך פש"ר ליתן דעתם לסוגיית חובות ברי התביעה. חייב בהליך פש"ר לא יופטר מחוב שאיננו בר תביעה, אם וכאשר יזכה לקבל צו הפטר. במקרים בהם חייב שוקל האם לפנות להליך פש"ר, שהינו כזכור הליך יקר ומורכב, מוטב להביא זאת בחשבון, בשים לב לשאלת עלות - תועלת, כפי שעולה מהדוגמה הפשוטה ברישא למאמר זה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.